החלטה בתיק ת"א 35394-01-13

המשיבה עותרת לעיון מחדש בהחלטה מיום 18.1.13 ולחילופין, להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה .

בקשות המשיבה מייחדות עצמן להוראה המחייבת את המשיבה לשלם למערערת לאלתר את הסכום שאושר לתשלום, ע"פ חשבון מאושר מס' 17.

עיינתי בבקשת המשיבה ולא מצאתי כי נכון וצודק לשנות ההחלטה במעמדה בלבד, במיוחד משנקבע מועד קרוב ביותר לקיום הדיון בעתירה במעמד שני הצדדים.

לא ראיתי מקום וטעם במסגרת החלטה זו, לבחון ,כבר עתה, את כלל השגות המשיבה.

יחד עם זאת, פטור בלא כלום אי אפשי, במיוחד בשים לב  לכך שהמשיבה מבקשת לקרוא לתוך ההסכם שבין הצדדים, התניות שאינן חלק הימנו. על כן, מצאתי לנכון במסגרת החלטה זו להדגיש להתייחס לחלק מהדברים.

אין ספק כי עת הוריתי למשיבה לשלם למערערת לאלתר את הסכום המאושר, ראיתי לנגד עיני את הוראת סעיף 4.1.4 להסכם אשר קובע: " מכל חשבון שיאושר על ידי המזמין על פי תנאי ההסכם תעביר ימין את התשלום המוסכם לידי אנדי, בתוך התקופה הנקובה בהסכם הביצוע, מבלי לעכב את התשלום או לקזז ממנו עלות כלשהי, אלא כמוסכם על ידי הצדדים בהסכם זה".

אכן, ישנן בהסכם הוראות נוספות ומשלימות באשר לחובת התשלום החלה על המשיבה. כך למשל, סעיף 4.1.4 בסיפא קובע כי אם המשיבה תשלם, במקום המבקשת, סכום שחובת תשלומו היא על המבקשת, כי אז רשאית המשיבה לקזז את הסכום ששילמה בפועל, מתמורת הביצוע המגיעה למבקשת.

אלא שהוראה זו, אינה ניצבת לה לבדה, שכן בסעיף 11.3 להסכם, שב"כ המשיבה ראה לנכון לאזכרו, אך באופן חלקי בלבד, הותנה כך: " על אף האמור, מוסכם כי לימין לא תהא זכות קיזוז מכספים המגיעים לאנדי אלא אם שילם ימין בפועל סכום כלשהו או התחייב לשלמו לצד ג' כלשהו ו/או למזמין או מחויב בתשלומו".

להשלמת התמונה בהקשר זה, ראוי גם לאזכר את הוראת סעיף 5.6   סיפא להסכם אשר קובע מפורשות כי חובת התשלום של המשיבה למבקשת, על פי חשבון מאושר, אינה תלוית תשלום שישולם, אם ישולם, למשיבה מאת המזמין.

מהמקובץ לעיל, בהחלט, עשויה  להתחייב המסקנה,כי זכותה של המבקשת לתשלום על פי חשבון חלקי שאושר, אינה נתונה להפחתה ת בגין נזקים, חיובים בלתי מוסכמים, זולת סכומים שהמשיבה שילמה במקום ובעבור המבקשת.

מנספחי הבקשה שהגישה המשיבה עולה, כי לצד ההסכם מיום 6.6.11 קיימת התחייבות של המבקשת מיום 20.9.12 לשלם למשיבה עבור פועלים שתספק לה המשיבה.

לטענת המשיבה, נכון למועד הגשת בקשת המבקשת, מסתכם החיוב בגין כך בסך של - 169,492 ש"ח.

אין ספק כי סכום זה הינו בר קיזוז מהסכום שאושר על פי חשבון מספר 17.

לפיכך ורק בעניין זה, ראיתי לנכון לשנות את החלטתי מיום 18.1.13 כך שמהסכום שהמבקשת זכאית לו על פי חשבון מספר 17, יופחת הסך של - 169,492 ש"ח (סכום זה כולל חיוב במע"מ).

באשר לטענות המשיבה אודות נזקים שמקורם באיחור בהשלמת העבודות ו/או כאלו שמקורם בטיב ובאיכות העבודות שביצעה המבקשת, איני רואה כי סכומים אלה הינם בני קיזוז על פי ההסכם והעובדה, כי למשיבה זכות תביעה כנגד המבקשת בשל האמור לעיל, היא כשלעצמה, אינה מזכה את המשיבה להמשיך ולעכב תחת ידה תשלומים על פי חשבונות שאושרו ואשר המועד המוסכם לתשלומם לידי המבקשת, חלף עבר.

יצוין כי בבקשת המשיבה, אין דבר באשר לחשש מאי קיום התחייבויות כלפי צדדים שלישיים, שלא לדבר על המחאת הזכות לטובת בנק אוצר החייל.

באשר לבקשה החלופית לעיכוב ביצוע ההחלטה, הרי שמהטעמים אותם מניתי לעיל איני רואה עילה וכל שכן הצדקה, למנוע מהמבקשת את אשר היא זכאית לו, בהתאם למוסכם בין הצדדים.

ניתנה היום, י' שבט תשע"ג, 21 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: